חומרים מתוך הצגה חדשה בתהליך יצירה של תאטרון האיל המרקד
  הדוב והירח

אגדה על דוב ועל לידת העולם

IMG-20220809-WA0082.jpg

בובת הענק של הדב הדוב עשויה מנצרים ומעלי צמח הבננה, הדוב הולך על ארבע וכשנעמד על שתי רגיו לגובה של חמישה מטרים. צפו בוידאו

מופע קצבי עם מסיכות ובובות ענקיות מסופר בתיפוף ובריקודים מסורתיים ועתיקי יומין ממערב אפריקה. 
הצגה תחת כיפת השמיים לכל המשפחה

קש.jpg

אגדה מקורית מאת אדם יכין
מסופרת על ידי דמות מספר ומשלבת בובנאות, תיפוף וריקוד 

פעם פעם לפני שהיה עולם, אז, אנשים היו בשום מקום.  

לאן יכלו ללכת? 

לא היו עדיין הרים ולא יערות, לא היו שדות ולא ים. 

איפה היו יכולים לקטוף פירות או להריח פרחים? 

איפה היו יכולים לפגוש את בעלי החיים האחרים? 

איפה היו יכולות להיות להם הרפתקאות?

איפה היו יכולים לשכב על אדמה ולראות כוכבים בשמים?

קש 2.jpg

אז נשמע בום

ומישהו עשה טראח טיקי טיקי בום טראח

והיה קצב לאנשים

וכיוון שלא היה להם מה לעשות כל היום הם עבדו בקצב,  

הם עבדו עוד ועוד

וככל שעבדו יותר הגבירו את הקצב

וככל שהגבירו את הקצב הם עבדו יותר ויותר

והם נהיו מאוד חרוצים, ואפילו התקינו לעצמם מנורות ופנסים בכל מקום, כדי שלא יצטרכו להפסיק לעבוד, ושלא יהיה יותר שקט.

הם בנו בתים בקצב, עמודי חשמל בקצב, כבישים, מכוניות, אווירונים בקצב, רמקולים, טנקים ורובים בקצב…

יום אחד משום מקום הגיח דוב. 

איך הצליח להגיע? אני לא יודע, כי עדיין לא היו דובים

הדוב היה רעב ועני מאוד

הדוב רוקד ריקוד עם האנשים, 

הדוב מנסה לקבץ נדבות ואנשים לא נותנים לו 

האנשים לא נותנים לו כי הם עסוקים

וגם לא היה להם מה לתת לו. 

זוכרים? 

עדיין לא היה עולם ולא היו צמחים עם פירות.  

היה להם רק את הדברים שהאנשים עשו - מבטון, מברזלים, מאלומיניום, מפלסטיק

ואת זה דוב לא יכול לאכול. 

והם ניסו לאלף את הדוב. 

הם תופפו לו בתופי אש והוא לא היה יכול שלא לרקוד ולרקוד.

איכשהו, איך אני לא יודע, הוא הצליח לברוח

והתופים רדפו 

הוא ברח דרך איפה שלא היה יער

והוא שט במעלה בלי נהר

והוא טיפס במקום שעדיין לא היה בו הר

והוא חפר מעורה והתחבא מתחת לסלע שלא היה

והוא הגיע לקצה נשימתו, שם גרה הדובה הכועסת 

והזעיק אותה לעזרתו.

הדובה הכועסת הייתה פראית, חזקה וזועמת, היא נלחמה באומץ.

אבל האנשים פחדו ממנה, 

אז הם לא הרשו לה להיות. 

והם שלטו בתוף האש והם שלטו בקצב.

ועדיין היה הדוב רעב, ובכל מקום היה אספלט ובטון 

והוא הבין שאין ברירה אלא לעלות למקום יותר גבוה.

הוא טיפס וטיפס אבל כיוון שעדיין לא היה עולם ולא היו הרים הוא טיפס בריק והגיע לירח. 

תסתכלו!  למעלה, שם. אתם יכולים לראות על הירח את העקבות שהוא השאיר.

והוא טיפס עוד ועוד ועבר את הירח עד שהגיע לדובה הגדולה שבשמיים. 

היא הייתה כה גדולה והטילה צל כה גדול,

צל כל כך, כל כך גדול וכל כך שחור, 

שאפילו המנורות החזקות שהתקנו בכל מקום לא יכלו לצל הזה ונהיה חושך. 

ויכלו לראות את הצבע של הכוכבים המנצנצים

ויכלו לשמוע גם את השקט בין כל תפיחת תוף לתפיחת תוף. 

עד שנהיה שקט.

ובתוך השקט הזה החלה השירה של הצרצר, של היתוש, של הצפרדע ושל התן והינשוף.  

ובחושך הזה האנשים יכלו בפעם הראשונה לעצום עיניים ולחלום.

 

פתאום מתוך הבטן של הדובה הגדולה נשמע דופק אחר.

ובכי תינוק הנושם לראשונה

ונולד העולם

והאנשים מבחינים שהוא זקוק דחוף לינוק. 

העולם היה קטן מאוד והאנשים אהבו אותו מאוד מאוד

והם רוצים לחיות יחד עם כל הצמחים והחיות, האבנים, הנחלים, ההרים, הרוח, האור והחושך שכעת היו בו. 

הם מבינים שמיד, מיד עליהם לדאוג לעולם הקטן. 

הם מחפשים לו מינקת.

כל אחת ואחד נתן ועשה כל מה שיכל עבור העולם. 

ולפתע הם ראו אותה

יוצאת ממעורה שתחת סלע, 

יורדת באיטיות מהר מושלג,  שטה במורד נהר של מים צלולים,

דוהרת דרך יער פלאי שעוטף סביב סביב,

מגיעה הדובה 

זו שהיה לה בדיוק את החלב ומספיק ממנו

כי היה לה את שביל החלב עצמו 

החלב הפראי שעולם יכול לגדול ממנו.

 

 

 

 

 

 

 

 

האנשים שמחו מאוד כי עכשיו היו סביבם שדות,יערות, הרים וים.

עכשיו הם למדו לשכב על הגב בלילה ולצפות בצבע של הכוכבים. 

כך נוצרה האדמה! 

בעולם החלו לצמוח צמחים ועצים. 

ועלה הגשם הראשון.  

וצמחו פירות שהיו אוכל לדובים ולבני אדם ולחרקים ולציפורים. 

 

כשהעולם היה קטן מאוד

האנשים עשו להם ברית.

ברית שישמרו על העולם הקטן. 

 

שלא יזהמו את האוויר בו, שישמרו על המים טהורים, לא ישטיחו ההרים, את המישורים לא יכסו בבטון. שיחיו בשלום עם הצמחים ועם בעלי החיים. 

ובכל מקום הם נתנו מרווח לטבע לבצבץ והוא בא.

ומאז הדוב ושאר החיות והצמחים, חיים עם בני האדם 

כשווים בין שווים בשמחה.

תינוק עולם.jpeg

בימוי: אדם יכין, תאטרון האיל המרקד
יוצרים: אדם יכין ומיכל שוקרון

מתופפים חיים: סער קלמפרר, מיכאל ברעייר, סלע, מור תורגמן, איל שפירא, ליאור גרשוני
כריאוגרפית ורקדנית: מיקי שבירו
רקדניות: מיקי שבירו, אוראל קרן, גל סלוצקי
שחקנים ובובנאים: מיכל שוקרון, אדם יכין, גדי ויסמן, תמי ורזגר, רות יכין


קטעי הוידאו צולמו על ידי עומר בתאריך 10.08.22, ביום בו הוצגו בפרזנטציה למשרד התרבות

הצגות כאלו במחב חוץ הן חוויה בלתי נשכחת עבור ילדים ומבוגרים, מוזמנים לצפות גם בקטע וידאו קצר של הנשר הענקית והציפורים מההצגה האיש שחשב להיות ציפור


תאטרון האיל המרקד הינו התאטרון המוביל בארץ ביצירת הצגות עומק מקוריות המשלבות בובות ענקיות ומסכות.
אדם יכין מנהלו האומנותי של התאטרון הינו אומן ווירטואז בקנה מידה עולמי. התאטרון מנגיש תרבות איכותית ועמוקה, לכל אזרח, בכל גיל ובכל מצב כלכלי.


לוידאו קצר עם קטעים מתוך הצגות התאטרון אשר הופיעו בפסטיבלים בנ"ל בארץ ובחו"ל:
שערי גן העדן, מערבולת, הבית הקטן בחבית, דו"צ על רגל אחת, פייפרקאט, הגולם, המאמא והתינוקת