בובות ענק משקשקות ת'שוק

מתוך כתבה במקור ראשון":

"סבתא עזיזה עושה מה שמתחשק לה", מסבירה מיטל גואטה כשהיא צובעת בירוק את עיניה של בובת הענק. מיטל היא אחת המשתתפות פרויקט  בירושלים, במסגרתו בונים גואטה וחבריה כעשר בובות המתנשאות לגובה של כשישה מטרים ויותר.

הפרויקט הוא חלק מהתרחשויות לכבוד הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בירושלים, את בובות הענק, בהן גם את סבתא עזיזה, ניתן יהיה לראות במופע רחוב בשוק מחנה יהודה, שייקרא "אירוע חתונה - בובות ענק משקשקות ת'שוק".

"לפני כמה שבועות הוצאנו קול קורא לתושבי העיר, שהוזמנו להשתתף בקבוצה לבניית בובות ענק.  אמרנו שכל אחד יכול לבוא, שלא צריך שום ידע מוקדם, רק רצון וחשק", אומר אדם יכין, במאי, בונה תפאורות, מסכות, בובות יזם ומנחה הקבוצה. "חשבתי שאף אחד לא יבוא ואולי נצטרך לבנות את הבובות לבד".
למרות החשש, ההיענות הייתה עצומה. יותר ממאה אנשים הגיעו לפגישה הראשונה, שנערכה בגלריה "ברבור", הנמצאת בלב שכונת נחלאות. "הגיעו אנשים שלא עסקו מעולם בתיאטרון ובבניית בובות. עורכי דין, פסיכולוגים, מורים, סטודנטים, כל מיני", מספר יכין. "זאת הייתה הפתעה עצומה. הבנו שירושלים משוועת לדבר כזה".

בשלב ראשון נלקחו חברי הקבוצה לסיור בשוק. אדם יכין, משחזר: "ביקשנו מהם להתבונן בחומרים, בצבעים, בקהל, בסוחרים". ההתבוננות בשוק הובילה לשלב הבא - סיעור מוחות, שהוביל להחלטה על דמויות הבובות.

מיטל גואטה, סטודנטית ירושלמית, היא זו שהגתה את דמותה של סבתא עזיזה. מיטל הצעירה המתולתלת מעבירה שוב את המכחול ומחזקת את הצבע הירוק בעיניים של סבתא עזיזה. היא מתרחקת כמה צעדים מהראש הענק, בוחנת את הבובה ומרגישה שמשהו חסר. "אברהם, אברהם!", היא קוראת, ומקצה הדשא ממהר לעברה אברהם יכין בן ה-88. הוא מציע להוסיף קצת נצנצים לעיניים.

"זאת עבודה קבוצתית. על כל בובה עובדים כמה אנשים", מסביר אדם יכין, "יש תחושה מאוד חזקה של קהילה. משהו קרנבלי, כולם שותפים, יוצרים ומבצעים. יש כאלו שמביאים ילדים או חברים שיעזרו. זה מאוד פתוח. אנחנו עובדים בהשראת השוק ומשתדלים להשתמש רק בחומרים משם".
 
סבתא עזיזה, הבנויה מקרטונים שנאספו בשוק, אינה לבד. מלבדה נבנים גם רקדן כלי הבית, הכלה, התייר ועוד דמויות, כולן פרי דמיונם של חברי הקבוצה.

​

סלים וקערות לראש

הדשא בגן הפעמון מלא ביוצרים. חלקם צובעים דגים, חלק עסוקים במריחת פלסטלינה על פרצופה של אחת הדמויות. ההתרחשות רבה, והמשתתפים נעים בין הסדנה המקורה לדשא הפתוח. סלים, קערות, גיגיות ושאר כלי מטבח שנרכשו בשוק זוחלים בזה אחר זה לתוך הגולגולת הענקית השרועה על הדשא של בוני, רקדן כלי הבית. לאחר מכן מנסים לאט-לאט להרים את הבובה הענקית, שאוזניה, העשויות משני סלים כתומים, נושקות לצמרות העצים. בפינה המקורה של הסדנה תופרת ענבל תמיר את השמלה לדמות הראשית, הכלה. ראשה עשוי פלסטיק נצמד ושמלתה שקי אורז שאספה ענבל מדי יום בשוק מחנה יהודה, לידו היא מתגוררת.

אווירת ההתלהבות סוחפת את כל מי שעובר ליד הקבוצה בגן הפעמון. נעצרים, מתעניינים ורוצים להשתתף. בובות עוררו מאז ומעולם סקרנות ורגשות עזים, לא רק אצל ילדים. הן שימשו בטקסים דתיים ובפולחנים בתרבויות שונות, ממצרים העתיקה, דרך יוון ועד ילידי יבשת אמריקה. בספר "חפץ לב", שעוסק ביסודות תיאטרון הבובות האמנותי, נכתב: "בהתחלה שימשו הבובות רק לטקסים דתיים. אחר כך התחילו אנשים עשירים להזמין הצגות לאירועים פרטיים, והבובות עברו מידי כהני הדת לידי שחקנים ומספרי סיפורים".

בירושלים בונים מסורת

ניתן למצוא מסורת עתיקה של תיאטרון בובות בסין, בטייוואן, בהודו ובמקומות אחרים במזרח. אחד המפורסמים שבהם הוא תיאטרון בונרקו, שבו הבובות מופעלות על ידי שלושה מפעילים הגלויים לעיני הקהל. גם באירופה יש היסטוריה של תיאטרון בובות, עם אמנים שנדדו ממקום למקום והופיעו בבתי אצילים וברחובות.

אפילו היום יכולים לראות בימי הקיץ באי הבריטי ילדים מתגודדים סביב תיאטרוני בובות קטנטנים בפינות רחוב. ההצגה והשחקנים מוכרים היטב גם להורי הילדים - פנץ החצוף המכוער בעל האף הארוך והגיבנת, ובת זוגו הגסה והחצופה ג'ודי. השניים עדיין גורמים לילדים בבריטניה לשאוג לעברם בתענוג, כפי שעשו הוריהם לפניהם.

בישראל המסורת צעירה קצת יותר, תיאטרון הקרון הוקם רק ב-1981. המנהלת האמנותית והמנכ"לית, דליה יפה-מעיין, אומרת: "כשאתה צעיר אתה מחפש את הדרך האישית. כשאתה מתבגר, כמונו בתיאטרון, אתה משתף את הקהילה במחקרים האמנותיים שלך. זו הסיבה שפתחנו את פרויקט 'עבודות שכונה', לעבודה שכונתית אמיתית". מלבד העבודה על הבובות, פנו בתיאטרון גם לקהילות של קשישים, נשים וילדים בשכונת נחלאות. הם עובדים ביחד עם אמני התיאטרון על קישוטים ומתנות שיחולקו לבאי פסטיבל הבובות.

הפסטיבל עצמו מציע שפע הצגות, מופעים ופעילויות. הוא יכלול כ-30 הצגות שיועלו בכמאה מופעים במקומות שונים בירושלים: תיאטרון החאן, תיאטרון הקרון, "המעבדה" והאמפיתיאטרון בגן הפעמון. ההצגות כוללות יצירות מישראל ומאירופה. היצירה הישראלית תהיה של הפקות חדשות ובכורות של אמנים ותיקים וצעירים מרחבי הארץ.

את אירופה ייצגו 14 הצגות לילדים ולמבוגרים מצרפת, מבלגיה, מגרמניה ומאיטליה. חלקן הגדול של ההצגות הוא ללא מילים או בג'יבריש. מרביתן ישתתפו במסגרת פרויקט "בובות אירופה", המתקיים זו השנה השישית ברציפות בתמיכת האיחוד האירופי. הפרויקט כולל מופעים לקהל הרחב ממיטב היצירה האירופית בתחום התיאטרון החזותי ותיאטרון הבובות העכשווי, וכן מפגשי אמן לקהל המקצועי.

 

איך לעצב חלומות

מלבד מופע הבובות הענק, יתקיים בשכונת נחלאות גם מסלול "חלומות בנחלאות". במסגרתו יוכלו הורים ומשפחות ליהנות מהרפתקה בסמטאות. "הנושא הפעם הוא חלומות", מסבירה יפה-מעיין. "הקהל יפגוש את גששי החלומות, שיעבירו קורס לגשש חלומות מתחיל. זוהי למעשה הצגה שנכתבה על-ידי שמיל מעין, ותוצג בסמטאות השכונה. השחקנים, ג'ק שווילי ואברהם כהן ילמדו את הקהל איך לעצב חלומות, איך מוצאים חלום טוב ואיך מגרשים חלום רע".

מופע נוסף שיתקיים בסמטאות נחלאות ונקרא "השושנה ישנה", יבוצע בידי נעמי יואלי והמאיירת עמליה הופמן. הילדים יתוודעו דרך המופע לעולם החלומות של היפהפייה הנרדמת ויוכלו לגלות אותו גם בספר מצויר וגם על קירות השכונה.

בובות הענק יככבו ביומו השני של הפסטיבל, ב-9 באוגוסט. אז יתקיים אירוע החתונה, שבו ישתתפו כעשר בובות ענק שיופעלו על ידי כ-70 אנשים . הקהל יוכל לחזות, בין השאר, בכלה שעל ראשה כתר העשוי כולו בקבוקי פלסטיק, באיש הלחם שהחצאית שלו תהיה בנויה מ-800 בגטים שיחולקו לקהל הרחב, וכמובן בסבתא עזיזה. הבובות ינועו לקצב תזמורת מארש דונדורמה, שאף תלחין כמה משירי המוכרים בשוק.

ההכנות בעיצומן, הדמויות נבנות, ובינתיים נראה שמישהו קיבל רגליים קרות. "החתן נעלם", אומר אדם יכין תוך שהוא שוזר כתר משקיות פלסטיק לראש אחת הבובות, "אבל גם אם הוא לא יגיע, זאת תהיה חתונה לתפארת".